תוויות

יום חמישי, 19 בדצמבר 2019

קצת על עצמי לספר ידעתי

נעים מאד - שמי צביקה דרור, נשוי באושר לאתי ואב לשלושה דרורים מהממים.

מתגורר כיום בכפר סבא, מלמד מפוחית וכלים נוספים שלא לומדים בקונסרבטוריון (עדיין).
כלים שעוברים תחת ידי מלבד מפוחיות הם:
קלידים ופסנתר, חצוצרה, מלודיקה, גיטרה, יוקולילי, מנדולינה, קאבאקיניו, צ'ראנגו, חלילים וחליליות, סקסונט (קלרינט כיס), דודוק, אוקרינה, קלימבה, נבל פה, תופי יד וכלי הקשה

אמרתם מפוחית? כמה מילים במטותא...

מפוחית הכיס נמצאת איתי תמיד, בדיוק כפי שלוקחים מפתחות, ארנק וטלפון נייד, יש מקום בכיס למפוחית.
מאז שאני זוכר את עצמי אני מנגן ושר, אם אלו שירים מהרדיו, קלטות ודיסקים, מכל הסגנונות וכל הארצות, וגם שירים שלי שכתבתי במרוצת השנים.
ללמד מוסיקה ומפוחית בפרט התחלתי לא מזמן, כשהבנתי שלאנשים יש כמיהה עזה למפוחית אבל קשה להם לעבור את המכשלות הנעוצות בלימוד הכלי.

המפוחיות באות בצורות, גדלים ואיכויות שונות, ולרוב אנשים קונים מפוחית כיס בלי לדעת אם היא טובה ללימוד ראשוני, אם הכלי עצמו מנגן כמו שצריך, וללא טכניקת נגינה בסיסית.
האלמנט המובהק שניתן לזהות בכלי הפשוט לכאורה הוא שכדי לנגן בו צריך גם לנשוף וגם לשאוף, וזה מאד מסבך את העניין.
אך הבעיות לא מסתיימות בנשיפה ושאיפה - כיוון האוויר משתנה באמצע ומבלבל נגנים מתחילים, צלילים חסרים בשתי אוקטבות מתוך שלוש, ונוסיף על כך שמי שמגיע לנגן עם המפוחית היחידה שלו, הדיאטונית, עם שירים מכל הבא ליד, שמגיעים בסולמות מוסיקליים שונים ומשונים, מהר מאד מתייאש מלמצוא את הצלילים המתאימים בסולם המפוחית.
בנוסף, מי שמשקיע במפוחית כרומטית נתקל הרבה פעמים בבעיות טכניות הקשורות לשסתומים, בריחת אוויר וצלילים שנתקעים, לפני ההתמודדות המוסיקלית עם כלי כרומטי.
מי שקונה מפוחית טרמולו (שתי שורות) צריך ללמוד סדר צלילים מסובך מאד (לא ליניארי) והרבה פעמים מתייאש בשלב מציאת מנגינות משמיעה.
והבעיות ממשיכות ומדירות את רגלי (או שפתי) הנגנים המתחילים מהמפוחית, שכה רצו לנגן בה ולקחת אותה איתם לכל מקום.

יש לי עניין רב בלהפיץ את בשורת המפוחית בארצנו הקטנטונת, לתת כלי חדש ונוסף לנגנים חובבים להבעה ולהנאה.
התפיסה בארץ לגבי מפוחית הפה מוטעית ביסודה - מצד אחד היא נחשבת לצעצוע עם מעט מאד אקורדים, מצד שני - יש להקות מפוחית מקצועיות המסתובבות בעולם ומנגנות על מפוחיות בסכומי עתק, אז קשה למצוא את עמק השווה, שם נמצאים המון נגנים חובבים שנהנים לנגן לבד או בחבורה, בדרך כלל בגיטרה וקלידים.

המפוחית היא, לטעמי, הכלי הכי מגוון שקיים על הכדור שלנו. על פניו יש יותר סוגי מפוחיות מסוגי גיטרות - נתחיל במשפחות הכלליות, מפוחיות כיס, טרמולו, אוקטבה, כרומטית, אקורדים, בס, פוליפוניה ועוד. אחר כך יש מפוחיות באינספור כיוונים ייחודיים, היכולות לנגן בכל סגנון מוסיקלי שקיים, כולל רבעי טונים ומוסיקה מקצוות תבל.

מה שאני הכי מתחבר אליו בהיותי ישראלי, היא מוסיקה ישראלית ישנה וחדשה, בצלילי מפוחית. זה הדבר שהכי חסר לי ברדיו ובמופעים בארץ, ובשביל זה התחלתי בדרך המאתגרת והמעשירה ללמוד את כל רזי המפוחית האפשריים, כך שאוכל להנגיש את המפוחית לילדים ומבוגרים ולהעשיר את עולם הצלילים בכאלו שלא שומעים כל יום, יחד עם צלילים שההורים והסבים שלנו מכירים מפעם, את צלילי האדלרים והבלוז והאירי והאנגלי והיפני והצרפתי ומוסיקה קלה וג'ז - הכל, אבל הכל, עם המפוחית.

והכי חשוב - בעברית. יש המון נגנים ומורים למפוחית בכל העולם, חלק מזערי ביותר מגיע לארץ ואולי נותן פה ושם איזו סדנא ממוסחרת. אבל חסרים חומרים מבוססים בעברית ללימוד מפוחית, שימצאו מקום לצד כלים אחרים במדפי הספרים, אורגנית, פסנתר, גיטרה, חלילית, חצוצרה, כינור - יש מכל טוב לכל שאר הכלים.

העיסוק היומיומי במפוחית כתחביב חיוני מדרבן אותי אותו לחקור שיטות לימוד, טכניקות וסגנונות מוסיקליים המשדרגים בשבילי את המפוחית לכלי מוסיקלי רציני ומקצועי, כפי שנהוג ומקובל באמריקה, במזרח ובאירופה (כל איזור והסגנונות היחודיים לו).

בואו ללמוד אם קסמה לכם המפוחית. אני יודע שלא פשוט להתחיל או אפילו להמשיך ללא הכוונה, ויש לי מספיק נסיון לכוון כל מי שרוצה למצוא את עצמו במפוחית, לדרך המתאימה לו.

יש חומרים חינם תמיד בבלוג שלי ובפייסבוק (מפוחית בכיס - harp in pocket), אני זמין לכל שאלה, אין מה להתבייש.
נגינה מהנה!
צביקה