שלום לכולם!
בעקבות מפגש חגיגי (סוכות) ומוצלח של נגני מפוחית כרומטית, שבו עלו שאלות לגבי מפוחיות דיאטוניות מסוגים שונים וגם הודגמו בנגינה, חשבתי לכתוב קצת סביב לנושא הסולמות, עם הרחבות בנוגע למודוסים של הסולם ה-מג'ורי וסוגי מפוחיות נפוצות. מקווה שהמאמר יאיר עיניים ויוסיף טעם לנגינתכם.
אז כולנו מכירים בעצם מפוחית כרומטית, המבוססת על 12 צלילים באוקטבה (שיטה מערבית - יש גם רבעי טונים ועוד חיות מוזרות).
מה הוא סולם דיאטוני? מהי מפוחית דיאטונית? האם יש חיה כזו, או שזה בכלל מיתוס?
בואו נתחיל בנושא סולם כרומטי על מנת לבסס את העניין הדיאטוני.
כאמור, בעולם הצלילים המערבי ישנם 12 צלילים בכל אוקטבה. התדר של כל צליל נקבע ביחס לבסיס מסויים, שגם עליו יש וויכוחים וספקולציות (כמו כל נושא באנושות, כמעט).
ניקח את התדר 440 הרץ כנתון התחלתי, שאפשר להכניס מספרית לכל מחולל טונים פיסי (מכשיר) או תוכנה (במכשיר הנייד, באינטרנט וכולי).
במושגים מוסיקליים, כשנקשיב לצליל בתדר 440 הרץ, נזהה את הצליל "לה", או A בסימון לועזי.
כעת חידה: איזה צליל נקבל באם נחלק את ערך התדר בשתיים בדיוק?
אם תרצו לנסות, תעצרו פה ואל תקראו את התשובה - פשוט הכניסו את התדר חלקי שתיים (220) בתוכנה או מחולל טונים ותבדקו מה קיבלתם (קישור בסוף הפוסט לקצרי הרוח).
שאלה נוספת: איזה צליל נקבל אם נייצר צליל בתדר המוכפל - 880 הרץ?
מה שקיבלנו (אני חייב לרשום כדי להתקדם, סורי) הוא כדלקמן:
כאשר מחלקים את התדר בשתיים (מספר נמוך, הווה אומר תדר איטי יותר), אנחנו מקבלים את הצליל "לה" באוקטבה נמוכה יותר. כעת חלקו שוב בשתיים - ירדנו אוקטבה נוספת למטה, עד לתחום הבלתי נשמע.
כאשר מכפילים את ערך התדר, אנחנו שוב מקבלים את הצליל "לה" אך באוקטבה גבוהה יותר. כל הכפלה נוספת - ועלינו בעוד אוקטבה שלמה. עוד כמה הכפלות כאלו ותגיעו לצליל שרק ילדים שומעים (אמיתי לגמרי), ואז רק כלבים, ואז יתושים וחייזרים, לא חשוב הסדר.
אז היכן נמצאים כל יתר הצלילים?
יתר הצלילים (כל תדר ותדר המייצר טון "מוכר" בסולם) מסודרים להם באופן דינאמי ביותר בין האוקטבות. אצרף טבלה לדוגמא בסוף הפוסט.
כשאנחנו מדברים על סולם כרומטי, אנחנו מדברים על 12 טונים בכל אוקטבה. הטון ה-13 זהה לצליל הראשון שהתחלנו ממנו, רק בתדר מוכפל.
כל צליל בסולם כרומטי שכזה נמצא במרחק של חצי טון מזה שלפניו. 12 חצאים, שהם 6 טונים שלמים.
שניה שניה. אז למה יש לנו מפוחיות כרומטיות בסולמות שונים?
נכון מאד. המפוחית הכרומטית הנפוצה ביותר היא בסולם דו (C), בעלת 12 או 16 חורים. אך בוודאי נתקלתם במפוחיות בסולמות אחרים (כמובן שיש הגבלה בגובה הצלילים מפאת הלשוניות ומבנה המפוחית, אז חלק מהסולמות נמוכים וחלק גבוהים, והן קיימות רק בגרסאות 12 חורים).
אז מה ההבדל בעצם?
הרי אם מפוחית דו כרומטית, ומפוחית פה כרומטית, יכולות שתיהן לנגן את אותם הצלילים ב-ד-י-ו-ק, למה שמישהו ירצה לייצר או לרכוש מפוחית כרומטית בסולם (מפתח) פה בכלל?
אז התשובה הלא צפויה היא - מכיוון שמפוחית כרומטית, היא בעצם... דיאטונית !!!
תנו לי להפתיע אתכם שוב עוד לפני שהתאוששתם מהתגלית המרעישה - מפוחית כרומטית מורכבת בעצם משתי מפוחיות דיאטוניות נפרדות (או - משלימות).
אז... מה זה בעצם דיאטוני?
בואו ניקח אוקטבה כרומטית מלאה, החוזרת על עצמה כל 12 צלילים.
נשלוף מתוך 12 הצלילים 7 צלילים בלבד. כעת נשארנו עם 5 מרווחים שצריך להשלים לטובת 5 הצלילים שנגרעו, אחרת נקבל משהו כמו:
דו, דו-דיאז, רה, רה-דיאז, מי, פה, פה-דיאז, וזהו נגמר - קופצים לדו הבא.
לא הגיוני נכון?
נרחיב מעט. החוקיות של סולם דיאטוני, ופה אני חייב להדגיש - אין סולמות דיאטוניים כפי שנהוג לחשוב, יש סולם דיאטוני ויש סולמות אחרים - היא כדלהלן:
כדי לחלק את 12 הצלילים ל-7 בצורה נעימה לאוזן, אפשר לפזר עוד 5 חצאי טונים באופן מושווה כך שיווצרו לנו 2 קבוצות טונים שלמים (זוכרים - 12 חצאים מהווים 6 שלמים?) - שלוש ושתיים, או שתיים ושלוש. אז לאן נעלם טון אחד שלם? הוא מחולק לשני חצאים וכל חצי טון כזה מפריד בין הקבוצות של השלמים.
אם תבחנו סולם כרומטי שמתחיל בצליל דו, מול מקלדת פסנתר, תראו את שתי הקבוצות באופן ברור. יש לנו שני קלידים שחורים בין דו ו-מי, ושלושה קלידים שחורים בין פה ל-סי, ואז שוב הגענו לדו באוקטבה הבאה.
אז יש לנו 5 תוספות של חצאי טון המשלימים לטון בכל אוקטבה, כאשר שני צלילים מתוך השבעה לא מקבלים תוספת (כמו אוליבר טוויסט, סוג של).
המרחקים בין הצלילים הלבנים, אם מתחילים מהצליל דו ומנגנים רק את הצלילים הלבנים בפסנתר (ללא התוספות ה-"כרומטיות"), או מנגנים בסולם דו מג'ור במפוחית כרומטית, ללא הכפתור, הם אלו:
דו (שלם) רה (שלם) מי (חצי) פה (שלם) סול (שלם) לה (שלם) סי (חצי) דו.
א-הה! יש לנו תבנית!
שלם שלם חצי שלם שלם שלם חצי
ממש חצי חינם פה 
:)
מה שיפה בסולם הדיאטוני, שאתם כבר מנגנים שנים רבות שירים בסולם דיאטוני במפוחית הכרומטית - לא ידעתם?
אז הנה. שחור על גבי מסך.
אבל זה לא נגמר פה, אחרת היה מ-ש-ע-מ-ם!
ביססנו שיש לנו שבעה צלילים בסולם דיאטוני. אבל למה תמיד צריך להתחיל מהצליל דו? איפה המוסיקליות שבדבר? ומה זה מינור בכלל?
אז זהו, שלא מתחילים לנגן תמיד באותו המקום בסולם, למרות שניתן לנגן בסולם דיאטוני יחיד (שמתחיל בצליל דו למשל) במשך שעות, ימים, חודשים ואפילו כמו הפרסומת של WE - לכל החיים!
בסולם דיאטוני הגדירו (מזמן, היוונים, וזה המשיך והתפתח אבל פה נקצר מאד) מודים, או מצבים (לא פוזיציות שזה מושג אחר במציאת סולמות על המפוחית, גיטרה וכלים אחרים), או מודוסים - איך שלא נקרא להם.
מוגדרים 7 מודים (האמת 8 אבל השמיני זה עצרת... סליחה השמיני הוא האוקטבה אז אתעלם ממנו כי הוא כמעט זהה לראשון לענייננו).
דו רה מי פה סול לה סי - דו
אם נתחיל מהצליל דו ונשלים סולם של 8 צלילים, אנחנו על מוד "איוני", או בתימנית - עיוני. :)
אנחנו בסולם דו מג'ור, סולם "מובהק" וכך גם המפוחית שלנו "מכוונת" בצורה כזו שהאקורדים שנקבל בנגינת מספר צלילים יחדיו נשמעים יותר "נעימים" על ידי הזזה מיקרונית של התדרים במקומות מסויים מאד מהכיוון ה-"מדוייק" - הדבר נקרא טמפרמנט וזה עניין להדרכה אחרת, מקיפה וחשובה כשלעצמה.
אם נתחיל לעומת זאת, מהצליל רה וננגן: רה מי פה סול לה סי דו - רה, בעצם ניגנו את הצלילים של סולם דו מג'ור אבל - על מוד "דוריאני".
וכן הלאה עד שסיימנו 7 מודים - אם נתחיל לנגן מהצליל מי ונסיים ב-מי באוקטבה מעליו - ניגנו על דו מג'ור במוד פריג'יאני.
והרי הטבלה המלאה, לשינון לעת הצורך. בסולם דו מג'ור, נגינה מכל אחד מהצלילים בסולם באופן עוקב נותנת את המודים הבאים:
דו עד דו: איוניאן (או בשם החיבה שלו - מג'ור)
רה עד רה: דוריאן
מי עד מי: פריג'יאן
פה עד פה: לידיאן
סול עד סול: מיקסו-לידיאן
לה עד לה: אאוליאן (או בשם החיבה שלו - מינור טבעי)
סי עד סי: לוקריאן
וזהו - כיסינו את כל סולם דו מג'ור. או שלא? האמת... כן - אני מתעייף פה אז חמדתי לצון.
ממשיכים - מה עם רה מג'ור? מה עם סול מג'ור? גם להם יש מודים?
כן! בוודאי! לכל הסולמות המג'וריים המתחילים בכל אחד מ-12 הצלילים הכרומטיים יש 7 מודים! זה היופי בדבר.
כשלומדים תיאוריה ונתקלים בכל המושגים החדשים, יותר קל לנו לשייך צלילים למופע ה-"טבעי" שלהם, ללא חצאי הטונים המופיעים בסולמות אחרים (מעגל החמשות מכירים? זו הדרכה אחרת אבל מאד מאד קשורה).
כשעוברים לסולמות דיאטוניים אחרים (סולם מג'ור והמודוסים שלו), אנחנו מתחילים לצבור "שחורים" (חצאי טונים), ולא הכי פשוט ללמוד אותם ללא מקלדת פסנתר בהישג יד וקישור הגיוני למושגים קיימים. הדבר דומה למי שלומד אנגלית וכל הזמן מתרגם לעברית כדי להבין.
אז מבחינתנו כרגע, שפת האם המוסיקלית שלנו יושבת על דו מג'ור, וכל שפה אחרת מתקשרת לנו בקשרים פפטידיים לסולם ה-"מקורי" כך שנבין ונתקדם בקלות לתיאוריה מורחבת ומעניינת הרבה יותר.
לדוגמא: ניקח סולם סול מג'ור - הוא זהה כמעט לחלוטין לסולם דו מג'ור, ההבדל היחיד הוא שצליל פה הופך ל-פה דיאז (הצליל ה-שחור שנמצא חצי טון מעל פה).
מה קורה עם כל המודוסים בסולם סול מג'ור? הם זהים לחלוטין לאלו שלמדנו על בסיס דו מג'ור, רק מבוססים הפעם על הצלילים בסולם סול מג'ור. בואו נראה:
סול לה סי דו רה מי פה-דיאז - סול.
מוד דוריאני של סולם סול (מג'ור) מתחיל באיזה צליל?
נכון - לה. הצליל השני בסולם. כמו שמוד דוריאני בסולם דו (מג'ור) מתחיל בצליל השני בסולם - רה.
נחזור למפוחיות?
אז איזו מפוחית יש לנו בידיים? כרומטית? דיאטונית? היברידית? על-חלל?!?
אז ככה. רוב המפוחיות בעולם מבוססות על סולם דיאטוני, כי המוסיקה המערבית מבוססת על סולמות דיאטוניים.
סוגי המפוחיות הנפוצות, וקצת פחות נפוצות
מפוחית כרומטית (עם כפתור בצד)
במפוחית כרומטית, כל 4 חורים מהווים אוקטבה בעלת 8 צלילים, כולל דו מתחיל ו-דו מסיים (כמובן שנקבל צליל אחר במפוחיות כרומטיות שלא מבוססות על הצליל דו). אז יש לנו הכפלה של הצליל דו עם האוקטבה הבאה - הייתי מראה איך לשפר את העניין אבל - לא בישיבה הזו. מפוחית כרומטית מורכבת בעצם מ-שתי מפוחיות דיאטוניות במרחק חצי טון ביניהן, כאשר לחיצה על הסליידר \ המחלק מחליפה בין שני הסולמות הדיאטוניים ויוצרת אפשרות לנגינה כרומטית על כל 12 הצלילים הכרומטיים. אם בלוחית אחת של המפוחית הכרומטית ננגן את הצליל סול ואז נלחץ על כפתור המפוחית וננגן שוב, נקבל צליל שונה, גבוה בחצי טון - סול דיאז (או לה במול).
מפוחיות כרומטיות בדרך כלל באות במפתח דו (C) באורכים 12 או 16 חורים (3 או 4 אוקטבות, בהתאמה), אך מפוחיות 12 חורים ניתן גם למצוא במפתחות שונים ואפילו מפוחית דו טנורית, שהיא מכוונת אוקטבה מתחת למפוחית 12 חורים רגילה (נשמעת כמו שלוש האוקטבות הראשונות של מפוחית 16 חורים). לאחרונה יצאו מפוחיות כרומטיות "סינגל" המיועדות למתחילים, כאשר בכל חור ישנו רק צליל אחד (חור אחד מנוגן בנשיפה, חור שני בשאיפה וכן הלאה), מפוחיות כרומטית 14 חורים (פשרה בין 12 ל-16, בעלת 3 אוקטבות מלאות ועוד חצי בחלק הנמוך), ומפוחיות עם סליידר שבכלל לא מכוונות לנגינה כרומטית אלא מורכבות משני סולמות שונים, דיאטוניים, כמו מפוחית אירית שמכוונת לסולמות רה ו-סול.
מפוחית כרומטית ייחודית מאד מגיעה עם חורים כפולים (בסגנון טרמולו - מיד נגיע אליה), ובה לא פחות מ-128 לשוניות!
הרי תמונה של המיצג הנהדר הזה:
מפוחית כיס
למפוחית כיס 10 חורים בלבד. סתם שתדעו, מכיוון שאין לה 12 חורים כמו לכרומטית, חסרים לנו 3 צלילים כדי לקבל 3 אוקטבות מלאות - ובשל תכנון האקורדים (הליווי) מוכפל צליל באוקטבה הראשונה - אילו לא היה מוכפל, היינו יכולים לקבל ב-11 חורים, שהם 22 צלילים בנשיפה + שאיפה, שלוש אוקטבות מלאות של 7 צלילים ועוד אחד לסיום (7+7+7+1 = 22).
אבל האם המפוחית היא דיאטונית? אכן כן, עם צלילים חסרים, וזה לא סוד שניתן לנגן את כל הסולם הכרומטי לאורך המפוחית הדיאטונית הקטנה (3 אוקטבות + 1 = 37 צלילים) באמצעות כיפופים.
מפוחיות כיס ניתן לקנות במפתחות שונים (הצליל הראשי של הסולם), כל 12 הצלילים זמינים ואפילו ישנן מפוחיות נוספות העולות גבוה מאד ויורדות נמוך מאד לכיוון צלילי הבסים. חשוב לציין שכל המפוחיות מכוונות לסולם זהה מבחינת תבנית, כך שלא צריך ללמוד לנגן אחרת כשעוברים בין מפוחיות, אלא פשוט להתאים את סולם המפוחית לסולם של השיר או היצירה.
האם קיימת מפוחית כיס ללא צלילים חסרים בסולם הדיאטוני?
אכן יש כאלו בנמצא. יש המכוונות כמו מפוחית כרומטית (כיוון סולו), יש כאלו בכיוון תזמורתי (סולו המתחיל בצליל החמישי באוקטבה אז הצליל הראשון במפוחית הוא לא בהכרח הצליל הראשון בסולם), יש כאלו בעלות 12 חורים ויש סידורי צלילים דיאטוניים שניתן לנגן בהם ברצף לכל אורך המפוחית, בלי חוסרים ובלי כיפופים (אך במסגרת 10 חורים ניתן לנגן רק 20 צלילים "נקיים" ואז אין לנו 3 אוקטבות מלאות, כלומר 22 צלילים).
אילו עוד מפוחיות כיס קיימות?
עולם המפוחיות הדיאטוניות, או מפוחיות הכיס, בלוז, פולק, או איך שתקראו להן, עשיר ומגוון מכל שאר סוגי המפוחיות. ישנן מפוחיות כיס שניתן לקנות בסולמות שונים, כמו מינור טבעי ומינור הרמוני, ולהן "גוון" שונה ומעניין מפאת סדר הצלילים השונה בין לוחיות הנשיפה והשאיפה - האקורדים שאנחנו רגילים אליהם ממפוחיות כיס "מג'וריות" משתנים בעצם ונותנים לנו אפשרויות מוסיקליות חדשות לנגינה וליווי.
קיימות מפוחיות "כיס" עם מספר חורים מוגדל (12, 13 ואפילו 14 חורים עם טווח צלילים מוגדל) ואפילו מוקטן - 4 עד 8 חורים, כולל מפוחית מיניאטורית שניתן לנגן בה יצירות שלמות (כנראה לשם השעשוע בלבד).
מפוחית טרמולו (חורים כפולים)
מפוחית טרמולו היא מפוחית בעלת סולם דיאטוני רציף, שמתחיל "להתבלבל" בסדר כשיורדים וכשעולים מהאוקטבה המרכזית, מכיוון ששינוי כיוון הנשיפה והשאיפה בצליל השישי וחזרה למקור בצליל השמיני (הראשון) גורמת לתכנון נוראי שצריך להתרגל למיקומים הלא "טבעיים" שלו. למרות זאת, מפוחית הטרמולו היא מפוחית מדהימה עם אפשרויות שאין במפוחיות שציינתי כבר, היא מאד נפוצה במזרח (מי שלא מתרגם סינית יפנית קוריאנית וכולי לא ידע לעולם כנראה) ומנוגנת בתחרויות ארציות, בבתי ספר, במוסיקה עממית ואפילו המון במוסיקה אירית שקצת יותר קרובה למקומותינו.
למפוחית טרמולו צליל עשיר ומהדהד, מכיוון שכל צליל מוכפל עם שינוי קליל בתדר המקביל, הגורם ל-הידהוד. ניתן לכוון את רמת ה-הידהוד על ידי כיוון הלשוניות לפי אוזן ורצון הנגן - מרחק גדול יותר בין התדרים יגרום לאפקט "טרמולו" גדול יותר, עד לרמה של הצקה בינלאומית... לא נגיע לכך כמובן...
רגע! אבל לא נוח לי לנגן בסולם מבולבל!
אז ישנם מספר דגמים של מפוחיות טרמולו המבוססים על כיוון סולו, כמו המפוחית הכרומטית, שנועד להקל על הנגינה, ושם יש שלוש אוקטבות שחוזרות על עצמן באופן זהה, כך שהחוויה זהה לנגינה במפוחית כרומטית.
מפוחית טרמולו ייחודית מאד נקראת "מפוחית אוקטבה", שבה בכל חור כפול נמצאים שני צלילים במרחק אוקטבה שלמה (למשל פה נמוך ו-פה גבוה). הנגינה באוקטבות נעימה מאד לאוזן ונותנת מימד נוסף למפוחית חורים כפולים שקשה ליישם באמצעות נגינת "פיצול לשון" להשגת אותו האפקט כמו במפוחיות כיס ו-כרומטיות, מכיוון שסדר הצלילים ברוב מפוחיות הטרמולו לא חוזר על עצמו (אז מרווחי צלילי האוקטבה משתנים לאורך המפוחית).
מה לגבי נגינה כרומטית או כיפופים?
במפוחית טרמולו בלתי אפשרי (כמעט) לכופף שני צלילים, אז אחד הפתרונות היצירתיים הוא להתמקד בחור אחד (העליון או התחתון) ולכופף אותו בסגנון של כיפוף לשונית אחת (לא פועל כמו כיפוף מפוחית כיס של שתי לשוניות, אבל דומה).
האפשרות המקובלת יותר היא נגינה ב-צמד מפוחיות, דו ו-דו דיאז, בדיוק כמו מפוחית כרומטית, והדבר נקרא "מוד נגינה כרומטי" - כאשר מפוחית אחת נמצאת מעל המפוחית השניה והנגן מחליף ביניהן בהתאם לסולם ולמנגינה, באמצעות אחיזה "מיוחדת".
כמובן שניתן להגיע לנגינה כרומטית גם על ידי היפוך - נגינה על מפוחית דו ומפוחית סי (חצי טון מתחת) - זו אפשרות שאימצו במוסיקה אירית, כאשר הטונים המורחבים לסולם הדיאטוני נמצאים חצי טון מתחת לסולם, ולא מעליו.
באופן דומה, אם נחזור לרגע למפוחית הכרומטית, ניתן לנגן עם כפתור לחוץ על סולם דו-דיאז כרומטי על ידי שיחרור הכפתור במקום לחיצה עליו. יש נגנים שעושים את זה נהדר, בדומה לנגני מוסיקה אירית המנגנים באקורדיון כפתורים דיאטוני (שנקרא גם קופסא אירית).
מפוחית אקורדים (מפלצת...)
במפוחית אקורדים אנחנו מנגנים במפוחית עם קבוצות לשוניות המכוונות כל קבוצה לסולם מג'ורי שונה, ומסודרות לאורך המפוחית בסדר של מעגל החמשות, כלומר: סול נמצא מימין ל-דו, פה נמצא משמאל ל-דו, וכן הלאה. במפוחית אקורדים יש סטים מוכנים לנגינה של אקורדים מג'וריים, מינוריים, מוגדלים ו-מוקטנים, אך היא מוגבלת מבחינת אקורדים "מורחבים" באופן שיש לה רק דרגה שביעית. מפוחיות אקורדים מתקדמות מכילות גם לשוניות בס והן ארוכות יותר, ובחלק מהן ניתן לנגן אקורדים חלקיים ואז יש יותר אפשרויות נגינה. לדרור אדלר הגדול יש מפוחית ייחודית שהתקין בעצמו שיש בה עוד צליל בכל אקורד ואז מתקבלים אקורדים מורחבים נוספים, אפשר לאמר שהיא ייחודית בעולם (כמו אדלר בעצמו :) )
מפוחית בסים (מפלצת קטנה, אך מפחידה הרבה יותר)
מפוחית בסים היא מפוחית של שתי אוקטבות בדרך כלל, בעלת סדר צלילים כרומטי (שתי קומות), מנוגנת בנשיפה בלבד. הבסים יורדים שתי אוקטבות מתחת לצלילי המפוחית ה-"מוכרים" והם דומים בצלילם לבסים של אקורדיון.
ניתן לאמר שתזמורת של מפוחיות משתווה לאקורדיון אחד - יש לנו מפוחית בסים, מפוחית אקורדים (שתיהן בחלק של יד שמאל) ומפוחית (אחת או יותר) סולו, שיכולה להיות מנוגנת ביד ימין על המקלדת (אקורדיון פסנתר) או הכפתורים (במקרה של אקורדיון באיאן).
מפוחית כרומטית? אבל כרומטית כרומטית?
אכן. והרי לכם מפוחית אחת שהיא באמת כרומטית, לא דיאטונית. מדובר במפוחית "לימודית" המסודרת כמו מקלדת של פסנתר, גרסא אחת שלה מכילה את כל הצלילים הלבנים והשחורים (12 צלילים באוקטבה), גרסא אחרת מכילה את כל הצלילים ה-"לבנים" בסולם דו ומעליהם את הצלילים ה-"לבנים" אבל חצי טון גבוה יותר - כך שיש הכפלות צלילים (צלילים אנהרמוניים) בדיוק כמו במפוחית הכרומטית (מי + חצי טון = פה, אז אפשר לנגן את פה בשני מקומות).
-----
רגע. מה לגבי מינור הרמוני? סולם פנטטוני? בלוז? גם הם דיאטוניים?
אוקיי. דיאטוני מוגדר באופן מובהק, אז התשובה היא לא. ישנם סולמות מוסיקליים בעלי הגדרה מדוייקת ומסויימת כך שמוסיקאים, נגנים ותיאורטיקנים (כמה רומנטי - תיאורטיקן) יכולים לקרוא לכתוב להלחין ולעבד מוסיקה (וגם לכתוב על זה קצת, כמוני).
עושר הסולמות המוסיקלי אדיר, וסולמות מוסיקליים לעיתים מאפיינים סוג מוסיקה מסויים, נקראים בשמות שונים באזורים שונים אך מתכוונים לאותו הסולם בדיוק, ומתקשרים אחד לשני באופנים רבים כדי שמוסיקאיים יוכלו להגיע באופן ישיר בביצוע מוסיקלי או בהלחנה מסולם אחד לשני לצורך הבעה מוסיקלית עשירה יותר והוצאה של המוסיקה מהראש (ומהלב) אל החוץ.
כל הסולמות המוסיקליים המערביים (עם כמה יוצאי דופן) מבוססים על סולם כרומטי 12 צלילים באוקטבה עם מרחקים של חצאי טונים ומעלה. ישנם סולמות עם מספר "שלבים" שונה מהרגיל, לאו דווקא 7 צלילים באוקטבה, אלא חמישה או שישה או שמונה אפילו (סולם ביבופ למשל).
-----
הבנתם מה זה דיאטוני? עכשיו נחזור לנגן סולם דיאטוני במפוחית הכרומטית שלנו... או כרומטי במפוחית הדיאטונית... כל אחד והשריטה הקטנה שלו
:)
מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון.
נגינה מהנה!
קישורים
תדרים של סולם כרומטי בכיוון מושווה (אין העדפה לאקורדים או סולם דיאטוני מסויים, או במילים אחרות - מיועד לנגינת סולו כי האקורדים נשמעים טיפה מזייפים):
מחולל צלילים וירטואלי על פי תדרים:
